פשטות
מסבירים בשפה פשוטה, כל מונח בפעם הראשונה שהוא מופיע, ובלי מוצרים מסובכים.
לחתן בכבוד המדריך המלא
מדריך בשפה פשוטה, מהיסודות ועד הקנייה הראשונה. אפשר לקרוא לפי הסדר, או לקפוץ ישר לפרק שמעניין אתכם.
מעדיפים שמישהו פשוט יסביר ויעזור? עזרה אישית בפתיחת חשבון, ללא תשלום
פרקי המדריך
לעזרה בחינםלפני כ-15 שנה השתתפתי בהרצאה בנושא חינוך פיננסי. במהלך ההרצאה הציג המרצה את מה שהוא כינה "הפלא השמיני": אפקט הריבית דריבית. הוא הסביר כיצד כסף שמושקע לאורך זמן, והרווחים שנצברים עליו ממשיכים לצבור רווחים בעצמם, עשוי לגדול בצורה משמעותית לאורך השנים.
הרעיון הזה סקרן אותי. בהמשך, ובעיקר במהלך לימודיי לתואר הראשון בטכניון, העמקתי יותר בעולם הכלכלה, הפיננסים ושוק ההון. ככל שלמדתי והכרתי את התחום, הבנתי עד כמה יש כאן אפשרות שכדאי להכיר: השקעה לטווח ארוך, בצורה מושכלת ומפוזרת, אינה חייבת להיות נחלתם של מומחים או של בעלי הון בלבד.
ובכל זאת, גיליתי שאנשים רבים כמעט אינם מכירים את האפשרות הזו. יש מי שחוששים משוק ההון, יש מי שרואים בו עולם מסובך עם מושגים לא מוכרים, ויש מי שפשוט לא יודעים מאיפה להתחיל. לא פעם, דווקא בגלל חוסר הידע והנגישות, אנשים מוותרים מראש על האפשרות ללמוד ולבחון אפיקי השקעה שיכולים להתאים להם.
היום, יותר מתמיד, הטכנולוגיה והכלים הדיגיטליים הפכו את הגישה לשוק ההון לפשוטה ונוחה יותר. אבל נגישות טכנית לבדה אינה מספיקה. חשוב להבין מה עושים, מהם הסיכונים, אילו אפשרויות קיימות ומה צריך לבדוק לפני שמקבלים החלטה.
מתוך המקום הזה הקמתי את "לחתן בכבוד". המטרה שלי היא להנגיש לציבור את הידע והכלים, להסביר את עולם ההשקעות בשפה פשוטה וברורה, ולהראות שאפשר ללמוד את התחום צעד אחר צעד, גם בלי להיות מומחה בשוק ההון.
אני מאמין שכאשר מדובר ביעדים כלכליים משמעותיים בחיים, כמו חתונות הילדים והסיוע בהקמת ביתם, כדאי להכיר את האפשרויות מוקדם ככל האפשר ולא לחכות לרגע האחרון. אין כאן הבטחות להתעשרות או לתשואה מובטחת, אלא רצון לתת לכם ידע, כלים ונקודת פתיחה טובה יותר לתכנון העתיד.
אני מזמין אתכם לקרוא, ללמוד, לשאול שאלות ולהכיר עולם שאולי עד היום נראה רחוק ומסובך. ייתכן שתגלו שהוא נגיש הרבה יותר ממה שחשבתם.
חשוב לי להדגיש: השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון, ואפשר גם להפסיד כסף. מטרת האתר היא לימודית בלבד. איני יועץ השקעות, וכל החלטת השקעה צריכה להתקבל לאחר לימוד ובחינה של המצב והצרכים האישיים.
השקעה לטווח ארוך, בצורה מושכלת ומפוזרת, אינה חייבת להיות נחלתם של מומחים או של בעלי הון בלבד.
המטרה של "לחתן בכבוד": לעודד משפחות לקחת את העתיד הכלכלי בידיים: ללמוד את העקרונות, להבין את הסיכונים ולבחור בצורה מושכלת, רק דרך גופים מפוקחים ובהתרחקות ממוצרים מפוקפקים ומהבטחות לרווח מהיר.
מסבירים בשפה פשוטה, כל מונח בפעם הראשונה שהוא מופיע, ובלי מוצרים מסובכים.
השקעה בשוק ההון כרוכה בסיכון להפסד. אנחנו מציגים אותו בגלוי, לצד העלויות והקשר המסחרי של המיזם.
אין כאן המלצה אישית. המטרה היא לתת לכם כלים להבין את האפשרויות ולהחליט בעצמכם.
כשחוסכים לחתונות הילדים או למטרה אחרת בעוד שנים רבות, עולה שאלה חשובה: איפה להחזיק את הכסף עד שנצטרך אותו? אפשר לשמור אותו בחשבון הבנק, לבחור במוצר חיסכון או לבחון השקעה בשוק ההון. לכל אפשרות יתרונות, חסרונות ורמת סיכון שונה.
שוק ההון הוא מערכת שבה חברות, ממשלות ומשקיעים מגייסים, קונים ומוכרים נכסים פיננסיים שנקראים ניירות ערך. הבורסה היא אחד המקומות שבהם מתבצע המסחר הזה.
חלק קטן מהבעלות בחברה. אם החברה מצליחה ושוויה עולה, מחיר המניה עשוי לעלות, וחלק מהחברות גם מחלקות לבעלי המניות חלק מרווחיהן (דיבידנד). מנגד, מחיר המניה יכול גם לרדת, ואפשר להפסיד כסף.
דרך שבה חברה או ממשלה לווה כסף ממשקיעים, ומתחייבת לשלם להם ולהחזיר את הקרן לפי תנאים שנקבעו. גם כאן יש סיכון, למשל אם המנפיק לא עומד בהתחייבויותיו או אם מחיר האיגרת יורד.
כשמשקיעים בחברות, משתתפים בפעילות הכלכלית ובצמיחה שלהן. אם הן מצליחות, זה עשוי להתבטא בעליית ערך ההשקעה ובחלוקת רווחים.
לאורך ההיסטוריה, שוקי מניות מרכזיים חוו ירידות חדות ומשברים, אך במקרים רבים התאוששו לאורך זמן ואף הגיעו לרמות גבוהות יותר מלפני הירידות. זו הסיבה שהשקעה לטווח ארוך עשויה להיות משמעותית, ושחשוב לתת לה זמן בלי למהר למכור בעקבות ירידות זמניות. לכן משקיעים רק כסף שלא נדרש בטווח הקרוב, ושאפשר לשאת את התנודתיות והסיכון שבו.
לאורך השנים המחירים נוטים לעלות, תופעה שנקראת אינפלציה. כסף שלא מניב תשואה שמדביקה את עליית המחירים קונה עם הזמן פחות דברים.
לכן, כשמתכננים יעד שנמצא שנים רבות בעתיד, כדאי לחשוב לא רק כמה כסף נחסוך, אלא גם איך לנהל אותו לאורך התקופה.
ממש לא. שוק ההון אינו מתאים לכל אדם או לכל מטרה. ערך ההשקעות עשוי לרדת, לפעמים משמעותית, ואין הבטחה שהכסף יעלה בערכו או יתאושש עד שתצטרכו אותו. לכן כסף להוצאות שוטפות, למקרי חירום או למטרה קרובה צריך יחס שונה מכסף פנוי לטווח ארוך.
בהמשך נכיר דרך אחת להשקיע בשוק ההון: קרנות שעוקבות אחרי מדדים, שמאפשרות לפזר את ההשקעה בין חברות ונכסים רבים במקום לבחור חברה אחת.
חתונות הילדים, עזרה לזוג הצעיר והוצאות משפחתיות גדולות הן מטרות שאפשר להתחיל להיערך אליהן מראש. חיסכון מוקדם מאפשר לבנות הרגל ולהפקיד סכומים שמתאימים לתקציב לאורך זמן, במקום לנסות למצוא סכום גדול ברגע האחרון. השקעה בשוק ההון עשויה לסייע בצבירת הון, אך היא כרוכה בתנודתיות ובאפשרות להפסד.
יותר שנים עד היעד הן יותר זמן לתכנן, להתאים ולתקן בדרך.
אין סכום חודשי אחד שמתאים לכולם. חשוב שהסכום יתאים לתקציב שלכם ושתוכלו לעמוד בו לאורך זמן.
לא משקיעים כסף שיידרש בקרוב, ולא כסף שנחוץ להוצאות השוטפות או לקרן החירום.
ריבית דריבית בשוק ההון היא בעצם אפקט של צמיחה מצטברת. הרווחים שההשקעה צוברת נשארים מושקעים, ולכן גם הם עשויים להניב רווחים נוספים לאורך זמן. כך הכסף יכול לגדול לא רק בזכות הסכום הראשוני, אלא גם בזכות הרווחים שנצברו בדרך.
חשוב להדגיש: לא מדובר בריבית מובטחת, בריבית על הלוואה או בתשלום ריבית למישהו, אלא באפקט שנוצר כשהרווחים מההשקעה ממשיכים להיות מושקעים. באותה מידה, ירידות בשווי ההשקעה משפיעות גם הן על כל הסכום.
נניח שמשקיעים 1,000 ₪ פעם אחת, לא נוגעים בהם, וההשקעה עולה בכל שנה ב-10%. זו הנחה היפותטית בלבד: במציאות התשואה משתנה משנה לשנה.
שימו לב: לא הוספתם אף שקל, ובכל זאת הרווח השנתי גדל. הסיבה היא שגם הרווחים מהשנים הקודמות נשארו מושקעים, ועכשיו גם הם "עובדים".
| אחרי | רווח באותה שנה | שווי |
|---|---|---|
| שנה 1 | ₪100 | ₪1,100 |
| שנה 10 | ₪236 | ₪2,594 |
| שנה 20 | ₪612 | ₪6,727 |
| שנה 30 | ₪1,586 | ₪17,449 |
בלי האפקט הזה, כלומר אם כל שנה היו מרוויחים 10% רק על ה-1,000 ₪ המקוריים, אחרי 30 שנה היו 4,000 ₪. ההפרש עד 17,449 ₪ הוא כולו רווחים על רווחים.
למה דווקא 10%? מדד S&P 500, של כ-500 החברות הגדולות בארה"ב, הניב לאורך כמעט מאה שנה תשואה של כ-10% בשנה בממוצע, כולל דיבידנדים ולפני אינפלציה, מס ועמלות. הממוצע הזה כולל שנים קשות מאוד: ב-2008, למשל, המדד ירד בכ-37%.
זו המחשה של תשואת עבר, לא תחזית ולא הבטחה. ההשקעה עלולה גם להפסיד, והתוצאה בפועל יכולה להיות נמוכה בהרבה. במחשבון שלמטה אפשר לבדוק תרחישים בעצמכם. מקור לנתון ההיסטורי: נתוני התשואות השנתיות של S&P 500 מ-1928, שמפרסם פרופ' אסוואת דמודרן מאוניברסיטת NYU.
הבהרה: זהו חישוב המחשה בלבד, לפי הנחת תשואה קבועה שבחרתם. בפועל התשואה אינה קבועה, ייתכנו שנים של ירידות, והתוצאה עשויה להיות נמוכה מהסכום שהופקד. זו לא תחזית ולא המלצה. עם זאת, ההיסטוריה מראה שבכל תקופה של 20 שנה רצופות מאז 1928, השקעה במדד S&P 500 (כולל דיבידנדים) הסתיימה ברווח נומינלי. לכן המדריך מתמקד בהשקעה לטווח ארוך בלבד.
לא כל קרן מחזיקה בהכרח את כל מניות המדד, ושינויים ברשימת החברות תלויים בכללי המדד ובשיטת העקיבה של הקרן.
לא להיות תלויים בחברה אחת.
מדד רחב עשוי לכלול חברות רבות, מענפים ולעיתים ממדינות שונות, כך שקשיים של חברה אחת משפיעים פחות על התיק. חשוב לדעת: פיזור אינו מונע ירידות של השוק כולו.
לבדוק כמה משלמים לאורך זמן.
עלויות נגבות לרוב גם בשנים שבהן ההשקעה ירדה, והן מצטברות לאורך שנים. כדאי לבדוק:
לא חייבים לסחור מדי יום.
הגישה הפסיבית נועדה לצמצם ניסיונות לתזמן את השוק ומסחר תכוף. היא עדיין דורשת הבנה של מה שקונים ובדיקה תקופתית של התוכנית.
להגדיר תוכנית ולהימנע מתגובות אימפולסיביות.
כדאי לבחון את התוכנית כשהמטרות או המצב הכלכלי משתנים, ולא בגלל כל כותרת חדשותית. החלטות שמתקבלות מתוך בהלה בזמן ירידות, או מתוך התלהבות בזמן עליות, עלולות לפגוע בתוצאה.
השקעה במניות יכולה לרדת בצורה חדה, גם במדד רחב. אין הבטחה שהשוק יתאושש בזמן שבו המשפחה תצטרך את הכסף. לכן צריך להבחין בין כסף להוצאות שוטפות ולחירום, כסף למטרות קרובות, וכסף שאפשר לשקול להשקיע לטווח ארוך.
לשמור במקום נזיל ויציב שמתאים לצרכים. השקעה במניות אינה תחליף לקרן חירום.
השקעה תנודתית עלולה לאלץ מכירה בהפסד, בדיוק במועד לא נוח.
אפשר ללמוד על אפשרויות השקעה, אך יש להתאים את רמת הסיכון למטרות, לטווח הזמן וליכולת לשאת הפסד.
אם תיק בשווי 100,000 ₪ יורד ב-30%, שוויו הופך ל-70,000 ₪. כדי לחזור ל-100,000 ₪ נדרשת עלייה של כ-42.9%. זו המחשה מתמטית בלבד, לא תחזית ולא טענה לגבי התרחשות מסוימת.
ירידה בשווי ההשקעה היא הפסד שטרם מומש: הכסף שלכם שווה פחות, אבל כל עוד לא מכרתם, ההפסד אינו סופי ועשוי להשתנות עם השוק. מכירה בזמן ירידות עלולה לקבע את ההפסד ולהחמיץ עלייה עתידית, אם תהיה. מנגד, גם המשך החזקה אינו מבטיח התאוששות.
לאורך ההיסטוריה, מדדי מניות רחבים בשווקים מרכזיים התאוששו ממשברים חדים ואף הגיעו לשיאים חדשים, גם אם לפעמים זה לקח שנים רבות. לכן משקיעים לטווח ארוך בוחנים את ההשקעה בפרספקטיבה של שנים, ולא לפי התנודות הקצרות. ביצועי העבר אינם מבטיחים תוצאות דומות בעתיד.
נמנעים ממסחר תכוף ומהחלטות מתוך בהלה, ובוחנים את התוכנית מעת לעת ובהתאם לשינויים במטרות ובמצב האישי.
לפני שמעבירים כסף, בדקו מי הגוף שאתם מתקשרים איתו ומי מפקח עליו. ברשות ניירות ערך אפשר לבדוק בעלי רישיון ומידע על גופים מפוקחים, ובאתר רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון מידע על קופות גמל וחברות ביטוח.
היזהרו במיוחד מ"קבוצות השקעה" ברשתות החברתיות, ממסחר ממונף במט"ח שמוצג כדרך לחסוך, וממי שמציג את עצמו כמומחה בלי לפרט רישיון. פיקוח אינו מבטל סיכון שוק ואינו מבטיח תשואה.
פותחים חשבון, מפקידים כסף, בוחרים קרן וקונים. כל שלב כולל הסבר קצר ורשימת בדיקה, ואפשר לעבור עליהם בקצב שלכם.
מה רוצים לממן, בעוד כמה שנים צפוי הכסף להידרש, ומהו הסכום החודשי שאפשר להפקיד מבלי לפגוע בהוצאות השוטפות ובקרן החירום?
לא לוקחים הלוואה כדי להשקיע, ולא מפקידים כסף שנדרש למחיה או להוצאות קרובות.
יש כמה דרכים להשקיע לטווח ארוך, ואין אחת שמתאימה לכולם. המדריך הזה מתמקד בדרך הראשונה: חשבון השקעות עצמאי.
בכל הדרכים, פיקוח אינו מבטל סיכון שוק ואינו מבטיח תשואה.
התהליך נעשה באתר הגוף הפיננסי: קריאת התנאים, מילוי פרטים, זיהוי והשלמת מסמכים לפי דרישות החברה, וקבלת אישור. משך התהליך ואישור החשבון תלויים בחברה.
הפתיחה נעשית באתר החברה, והחברה אחראית לתהליך ולתנאים.
אחרי שהחשבון אושר, מעבירים כסף מחשבון הבנק שלכם לחשבון ההשקעות, לפי פרטי ההעברה שבית ההשקעות מספק. הכסף מופיע בחשבון כיתרה זמינה, ועדיין לא מושקע בשום דבר.
מטבע: קרן שנסחרת בבורסה בתל אביב נקנית בשקלים. קרן שנסחרת בחו"ל נקנית לרוב בדולרים, ואז צריך להמיר שקלים לדולרים בחשבון. להמרה יש עלות, ולכן כדאי לבדוק אותה בתעריפון.
הפקדה קבועה: אפשר להפקיד פעם אחת, או להגדיר העברה חודשית קבועה מחשבון הבנק. גם אחרי הפקדה, הכסף מושקע רק כשאתם מבצעים קנייה, או אם הגדרתם מראש תוכנית קנייה אוטומטית, אם בית ההשקעות מציע כזו.
אחרי שמבינים איזה מדד רוצים להכיר, צריך להבין גם את הקרן שעוקבת אחריו. שתי קרנות יכולות לעקוב אחרי אותו מדד, אבל להיות שונות בשיטת העקיבה, באופן הטיפול בדיבידנדים, במדינת ההתאגדות ובעלויות. לכן לא בודקים רק את שם הקרן או את דמי הניהול.
המידע כאן לימודי בלבד. הוא אינו מדרג קרנות ואינו המלצה לרכוש נייר ערך מסוים.
מדד הוא לא קרן. מדד הוא דרך למדוד את הביצועים של קבוצת ניירות ערך לפי כללים מוגדרים. למשל, S&P 500 עוקב אחר מניות של חברות גדולות בארצות הברית. מדד עולמי, לעומת זאת, כולל חברות ממדינות ושווקים שונים. אי אפשר לקנות את המדד עצמו; אפשר לרכוש מוצר השקעה שמנסה לעקוב אחריו.
לא כל קרן שעוקבת אחרי אותו מדד בנויה באותה צורה. קרנות שעוקבות אחרי אותו מדד עשויות להיבדל בדרך שבה הן עוקבות אחריו, בעלויות, במקום שבו הקרן מאוגדת ובשאלה אם הרווחים שמתקבלים מדיבידנדים נשארים בקרן או מועברים למשקיע. לכן חשוב לקרוא את מסמכי הקרן ולא להסתפק בסימול המסחר.
עקיבה פיזית: בדרך כלל הקרן רוכשת את ניירות הערך הכלולים במדד, או מדגם מייצג שלהם, במטרה להתקרב לביצועי המדד. "פיזית" אינה מבטיחה שהקרן מחזיקה בכל נייר ונייר במדד; יש קרנות שמשתמשות בשיטת דגימה.
עקיבה סינתטית: בקרן סינתטית, הקרן עשויה להחזיק סל ניירות ערך אחר ולהשתמש בחוזה החלף (Swap) מול צד נגדי, שמטרתו להעביר לקרן את תשואת המדד. המבנה עשוי לעזור לעקוב אחרי המדד, אך הוא מורכב יותר וכולל גם סיכון צד נגדי. אין להסיק מכך שהשיטה בהכרח טובה יותר או גרועה יותר; צריך להבין את המבנה ולקרוא את מסמכי הקרן.
בקרן צוברת, הדיבידנדים שמתקבלים נשארים בתוך הקרן ומושקעים מחדש בהתאם למדיניותה. בקרן מחלקת, הדיבידנדים מועברים למשקיע במזומן לפי מדיניות החלוקה. צבירה אינה אומרת שאין השלכות מס, וחלוקה אינה מבטיחה סכום או תדירות קבועים.
מטבע המסחר אינו בהכרח החשיפה המטבעית. אותה קרן יכולה להיסחר בבורסות שונות ובמטבעות שונים. העובדה שיחידה נקנית בשקלים, ביורו או בדולרים אינה אומרת שהחשיפה למטבעות של הנכסים שבתוכה נעלמה. רק אם הקרן מוגדרת כמגודרת מטבע, ובכפוף למדיניות הגידור שלה, נעשה ניסיון לצמצם חשיפה מסוימת לשינויי מטבע.
הדוגמאות נבחרו כדי להמחיש הבדלים בין סוגי מדדים ומבני קרנות. הן אינן רשימת מומלצות ואינן מדורגות. הסדר הוא לפי קטגוריה, לא לפי עדיפות. הנתונים נבדקו ב-1 בנובמבר 2026 ועשויים להשתנות; לפני כל פעולה יש לבדוק במסמכי הקרן העדכניים. ה-ISIN הוא המזהה של הקרן; סימול ומספר נייר תלויים בבורסה ובמטבע הרישום.
בעלי אזרחות אמריקאית: קרנות שמאוגדות מחוץ לארה"ב (כמו הקרנות האיריות כאן) עלולות להיות בעייתיות מבחינת מס עבורכם. פרטים.
דמי הניהול אינם כל התמונה: בדף המנפיק מופיעה גם עמלת Swap בשיעור 0.072%, ובמסמך ה-KID הערכת עלויות עסקה של כ-0.07% לשנה. אלה שדות נפרדים, ואין לחבר אותם לעלות אחת. במבנה הזה יש גם סיכון צד נגדי.
קרן אג"ח היא סוג נכס שונה מקרן מניות, ולא חלופה לה. היא מוצגת כאן רק כדי להמחיש את ההבדל, ולא להשוואה מול הקרנות שלמעלה.
הבהרה: התוכן באתר זה אינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב אינו בעל רישיון ייעוץ לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. כל הפועל על הסתמכות על התוכן עושה זאת על אחריותו בלבד. הנתונים על הקרנות, העלויות והמס עשויים להשתנות; לפני כל פעולה יש לעיין במסמכים הרשמיים והעדכניים.
כדי להבין כמה עולה להחזיק קרן, לא מסתכלים רק על דמי הניהול. דמי הניהול נגבים מתוך נכסי הקרן, אבל ייתכנו גם עלויות עסקה בתוך הקרן, מרווח בין מחיר הקנייה למחיר המכירה, עמלות של בית ההשקעות, עלות המרת מטבע ומסים. לכן כדאי לבדוק את מסמכי הקרן ואת תעריפון הברוקר, ולבחון את העלות הכוללת ביחס לאופן שבו מתכוונים להשקיע.
דוגמה פשוטה: אם שווי ההשקעה הממוצע הוא 10,000 ₪ לאורך שנה, דמי ניהול של 0.03% הם כ-3 ₪ לשנה; 0.05% הם כ-5 ₪; 0.07% הם כ-7 ₪; ו-0.20% הם כ-20 ₪. זו המחשה לפי דמי הניהול המוצהרים בלבד, בלי עלויות עסקה, מרווחים, עמלות, המרת מטבע או מס. בעסקאות קטנות, עמלת מינימום והמרת מטבע עשויות להיות משמעותיות יותר מהפרש של כמה שקלים בדמי הניהול.
הקנייה נעשית מתוך חשבון ההשקעות, במסך שנקרא בדרך כלל "קנייה" או "הוראה חדשה". כך זה נראה בדרך כלל, בכל בית השקעות:
בהוראה לפי מחיר השוק הקנייה מתבצעת מיד במחיר הזמין באותו רגע, שעשוי להיות שונה מהמחיר שראיתם. בהוראה עם מחיר מוגבל אתם קובעים את המחיר, ואם אין מוכר במחיר הזה, ההוראה פשוט לא תבוצע עד שתבוטל או עד שהמחיר יתאים. כך יש לכם יותר שליטה במחיר.
שמות ההוראות ואפשרויותיהן משתנים מבית השקעות אחד לאחר. אם משהו לא ברור, אפשר לפנות לשירות הלקוחות של בית ההשקעות לפני האישור.
אחרי הקנייה הראשונה, חשוב להכיר את המוצר והעמלות, להחליט בעצמכם על קצב הפקדות וקניות שמתאים לכם, ולבחון את התוכנית במועדים קבועים או כשחל שינוי במטרות ובמצב הכלכלי.
לא. הפקדה קבועה והתמדה עוזרות לבנות הרגל ולהימנע מהחלטות פזיזות, אבל אינן מבטיחות רווח.
הבנתם את העקרונות ורוצים לבדוק פתיחת חשבון? עברו לתנאי ההטבה של אקסלנס וקראו אותם לפני פתיחה.
לתנאי ההטבהשלוש גישות מהנפוצות בעולם, שמבוססות על עקרונות של משקיעים וחוקרים מוכרים. לכל גישה מוצגת החלוקה המקובלת שלה, ולצד כל רכיב דוגמה לנייר שנסחר בבורסה בתל אביב, בשקלים, ועוקב אחריו. הנייר המוצג הוא דוגמה אחת מבין כמה ניירות שעוקבים אחרי אותו רכיב, ולא בחירה או המלצה. ייתכנו ניירות אחרים עם מאפיינים דומים.
אחת הגישות הפופולריות ביותר, שמזוהה עם קהילת ה"בוגלהדס" ועם העקרונות של ג'ון בוגל, מייסד Vanguard. התיק בנוי משלושה רכיבים בלבד. החלוקה ביניהם משתנה לפי הגיל, המטרה והיכולת לשאת סיכון, ואין חלוקה אחת שמתאימה לכולם.
התיק שמזוהה עם ריי דאליו, בגרסה הפשוטה שפורסמה לציבור. המטרה היא לשלב נכסים שמתנהגים אחרת בצמיחה, במיתון ובאינפלציה, כדי להקטין את התנודתיות. זה לא אומר שהתיק לא יורד: גם הוא הפסיד בשנים קשות, למשל כשמניות ואג"ח ירדו יחד.
גישה מודרנית ופשוטה: נייר אחד שמחזיק חברות מכל העולם, בלי צורך לאזן בין כמה רכיבים.
זה תיק מניות בלבד, בלי אג"ח, ולכן התנודתיות שלו גבוהה יותר.
הבהרה: התוכן באתר זה אינו מהווה ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב אינו בעל רישיון ייעוץ לפי חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. כל הפועל על הסתמכות על התוכן עושה זאת על אחריותו בלבד. אלה גישות מוכרות שמוצגות כקונספט לימודי, ודוגמאות לניירות להמחשה בלבד. הן אינן המלצה לרכוש, למכור או להחזיק נייר ערך כלשהו, אינן מדורגות ואינן תיק מותאם אישית. מספרי הניירות, דמי הניהול והיבטי המס עשויים להשתנות; בדקו אותם בעצמכם במסמכים העדכניים לפני כל פעולה. לבעלי אזרחות אמריקאית, כל הניירות כאן הם בדרך כלל PFIC (פרטים).
אזרחי ארה"ב חייבים בדיווח ובמס בארה"ב גם כשהם גרים בישראל. לכן חלק מהקרנות שמתאימות למשקיע ישראלי עלולות להיות יקרות ומסובכות מבחינת מס עבורם, וכדאי לבדוק את זה לפני הקנייה, לא אחריה.
שימו לב: הקרנות שנסחרות בתל אביב ומוצגות באתר כדוגמה, כולל בדוגמאות לתיקים, הן קרנות ישראליות או איריות. לאזרח אמריקאי הן נחשבות בדרך כלל PFIC, ולכן עלולות להיות יקרות ומסובכות מבחינת מס. כדאי לבדוק זאת מול יועץ מס לפני הקנייה.
זה מידע כללי בלבד, והכללים מורכבים ומשתנים. מומלץ להתייעץ עם רואה חשבון או יועץ מס שמתמחה במיסוי ישראל-ארה"ב לפני פתיחת חשבון או קניית קרן.
כן. שווי ההשקעה יכול לרדת, ולעיתים הירידות משמעותיות. אפשר להפסיד חלק מהכסף ואף את כולו במוצרים מסוימים. פיזור עשוי לצמצם סיכון נקודתי, אך אינו מבטל סיכון.
לא צריך להיות מומחה או לסחור מדי יום, אבל כן חשוב להבין מה קונים, מה הסיכון, אילו עלויות קיימות ומתי ייתכן שתצטרכו את הכסף.
לא. הסכום תלוי בתקציב, במטרות, בחובות, בקרן החירום ובתנאי החשבון. בנוסף יש לבדוק אם חלה דרישת הפקדה מינימלית אצל הגוף שבו פותחים חשבון.
אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. חשוב להכיר מראש את רמת הסיכון, להימנע מהחלטות פזיזות ולבחון אם התוכנית עדיין מתאימה למטרה ולטווח הזמן.
הדבר תלוי במוצר, בשעות המסחר, בנזילות ובתנאי החשבון. מכירה בזמן ירידה עלולה להסתיים בהפסד, וייתכנו גם השלכות מס ועלויות.
אין באתר המלצה אישית או רשימת קרנות לקנייה. מוצגת רשימת בדיקה כללית לבחינת המדד, הפיזור, העלויות, המטבע, מבנה הקרן, המיסוי והסיכון. בהחלטה אישית יש לפנות לבעל רישיון מתאים.
האתר אינו נותן פסיקה הלכתית. שאלות הלכתיות עשויות להיות תלויות במוצר, במבנה ההשקעה ובפסיקה שעליה אתם סומכים. יש לבדוק את המוצר המסוים מול רב או גוף הלכתי מוסמך ולא להניח שכל קרן מסוימת מאושרת.
לא. אקסלנס היא גוף פיננסי נפרד. האתר מציג מידע כללי וקישור הפניה לפתיחת חשבון. פתיחת החשבון, תנאיו, השירות וההטבות מנוהלים על ידי החברה.
כן, ייתכן שהמיזם יקבל תגמול או הטבה בעקבות פתיחת חשבון דרך קישור ההפניה. הפרטים מופיעים בגילוי הנאות בתחתית הדף.
השאירו שם וטלפון, ונחזור אליכם לשיחה אישית. נעבור יחד על תהליך פתיחת החשבון, צעד אחר צעד. ללא תשלום וללא התחייבות.
למי שבחר לפתוח חשבון מסחר עצמאי, ניתן להיכנס לאתר אקסלנס טרייד דרך קישור ההפניה של "לחתן בכבוד". לפי תנאי ההטבה של החברה, ההטבה המוצעת היא 100 ₪ מתנת הצטרפות ופטור מדמי טיפול לכל חיי החשבון. יש לקרוא את התנאים המלאים ולבדוק את סכום ההפקדה המינימלי, העמלות והזכאות לפני פתיחת החשבון.
*בהתאם לתנאים המפורטים באתר החברה.
*גילוי נאות